יפוי כח מתמשך – מה עושים כאשר אדם אינו יכול לקבל החלטות ?

בימים אלה, כאשר הביטוי 'בימים אלה' מופיע יותר ויותר, אנשים רבים מתחילים לערוך מעין סדר בחייהם האישיים, כאשר אין ספק שהאירועים האחרונים העלו לסדר היום סוגיות רבות. אחת מהן היא היחס לפצועים ומאושפזים. רבים מהאנשים שהגיעו לבתי החולים היו במצב קשה מבחינה רפואית, ונראה שחלקים מהם יצטרכו גם שיקום נפשי ופיזי ארוך ומורכב. אך מה יהיה עד אז? כיצד ניתן להתנהל במקרה בו הפציעה הינה כה קשה עד שלא ניתן לנהל אורח חיים 'רגיל', או לתקשר עם הסביבה? כיצד יש לפעול במצב בו האדם אינו מסוגל לקבל החלטות בעצמו, בגלל סיבות רפואיות? 


אחד הפתרונות למקרה מעין זה, ולמקרים אחרים, הינו 'ייפוי כח מתמשך'. רוב הציבור מכיר את המונח 'ייפוי כח' בהקשרים של אישור לביצוע פעולה בשמו של אדם אחר –  העברת בעלות, משיכת כספים ועוד. 


מדובר בפעולות, מוגדרות, כפי שמפורטות בייפוי כח. עם זאת, ישנם מצבים בהם נדרש אישור לביצוע פעולות כאשר אדם אינו נמצא בשכלו או בכשירותו המתאימה, ולא יכול לנהל את ענייניו. כדי להימנע ממצב כזה בו אדם אינו כשיר לקבל החלטות או לבצע פעולות מסויימות מצד אחד, ומצד שני אין אפשרות שאדם אחר יבצע את אותן הפעולות- ישנם שני פתרונות אפשריים- א. הגשת בקשה לבימ"ש לצורך קבלת צו אפוטרופוסיות על אותו אדם שאינו כשיר (הליך מורכב, איטי ושניתן ל"דלג" עליו במרבית המקרים אם עורכים ומפקידים אצל האפוטרופוס הכללי מראש ייפוי כח מתמשך – הפתרון השני) . 


מי רשאי לערוך ייפוי כח מתמשך? ע"פ חוק, מכיוון שלא מדובר בייפוי כח או בפרוצדורה משפטית 'רגילים', אלא ייפוי כח שמהותית יופעל רק בעתיד עם סמכויות (ככל שמגדירים אותם כראוי) שיותר מתקרבות לאפוטרופוס לפי צו בימ"ש מאשר מיופה כח "רגיל", ניתן לעשות (ושיהיה בעל תוקף משפטי מחייב) ייפוי כח מתמשך רק אצל עו"ד שהוסמכו לכך, על מנת לוודא שייפוי הכח אכן יהיה תקף וקביל מבחינה משפטית וניתן יהיה לעשות בו שימוש בעתיד לכשיידרש. 


מי יכול להיות מיופה כח בייפוי כח מתמשך? כל אדם מעל גיל 18 אשר מאשר את הבחירה בו יכול להיות מיופה כח. בניגוד לצוואה, לדוגמא, בה אין חובה לעדכן את היורש בעת כתיבת הצוואה, הרי שכאן יש חובה לעדכן ולקבל את אישורו לכך במועד עשיית ייפוי הכח המתמשך ועל מיופה הכח לחתום ולהצהיר על הסכמתו כאמור. 


מה כולל ייפוי הכח המתמשך? ייפוי הכח, כמו כל מסמך משפטי, חייב להיות ברור ונהיר, וכמובן – להתאים לדרישות מייפה הכח ("הממנה"). יש לכלול במסמך את תחולת, היקף והסמכויות המוקנות למיופה הכח במסגרתו, פירוט של הנחיות ו"קווי גזרה" (לדג'- אורח חיים, העדפות קבורה, העדפות טיפוליות וכד') ונתונים נוספים על מנת לוודא שרצונו של מייפה הכח אכן יתממש. כך לדוגמא, אם מבקש הממנה למנות אדם כמיופה כח כחלק מייפוי הכח המתמשך בכל הקשור להתנהלות אל מול הבנקים, יש לוודא שיש למיופה הכח את כלל ההרשאות המתאימות בתוכן ייפוי הכח (לדג'- חתימה על מסמכים בנקאיים, העברות כספים וכד') לרבות ההנחיות והמסמכים הנדרשים וכיו"ב. 


במקרה של ייפוי כח רפואי יש להתייעץ עם עו"ד אשר מתמחה בכך, על מנת לוודא כי כלל דרישות הממנה באות לידי ביטוי מחד ושלא "נופלים" (אלא אם זה באופן מכוון ומיודע) לתוך גדרי דרישות "חוק נוטה למות" כשבמקרה כזה – נדרש גם לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות והחוק וההנחיות הרלוונטיות. 


מתי מסתיים ייפוי הכח 'המתמשך'? כשמו כן הוא – מתמשך. ברמה "הבסיסית", ייפוי הכח הוא מתמשך כל עוד הממנה מוגדר כ"אינו מבין בדבר" וכל עוד מיופה הכח אינו מתפטר / מוזז מתפקידו. באופן עקרוני, במידה ואדם חוזר לבריאותו התקינה יחסית והוא מפסיק להיות מוגדר (לפי הדין והנהלים) כאדם "שאינו יודע בדבר", תוקפו של ייפוי הכח מסתיים. הכל כמובן תלוי בסיטואציה הספציפית. כמו כן, ניתן אף לתחום ולהגדיר את תוקפו של ייפוי הכח למועדים / סיטואציות מוגדרות מראש (ובענייני רכוש- להפעילו במועד מוגדר וספציפי בעתיד אף ללא קשר לאם הממנה "אינו מבין בדבר" או לא). 

 

גיא וולף.

CFP מתכנן פיננסי מוסמך

מתכנן פרישה ומנהל מקצועי, עמיתים ניהול הסדרים

סגירת תפריט