מושקעים רגשית – 5 הטיות פסיכולוגיות המשפיעות על ההחלטות הפיננסיות שלנו

חשבון העו"ש שלנו עובד על היגיון פשוט של חיבור וחיסור. לאלמנטים כלכליים אחרים, כמו חסכונות, נדל"ן ואפילו רכב חדש, כללי משחק אחרים: מספרים גדולים וסטטיסטיקה מורכבת וארוכת טווח. כיצד משפיעים הרגשות שלנו על צעדים פיננסיים משמעותיים? מומחים ומשקיעים בשוק ההון שמתעסקים בזה למחייתם מסבירים את הפסיכולוגיה של השקעה כלכלית וכיצד ניתן לגשת אליה.

יש שאומרים שכשמתעסקים בכספים, רצוי להניח את הרגשות בצד.

ואכן, בכל הקשור להשקעות היינו רוצים להיות רציונליים, מחושבים וקרי רוח. אך האמת היא, לפחות על-פי כלכלנים ומומחי השקעות, שהדבר לא הולך בד בבד עם טבע האדם. מעצם היותנו אנושיים, אנו מושפעים תמידית מהטיות פסיכולוגיות ורגשיות לא-מודעות שגורמות לנו לפעול באופן לא רציונלי, ולא פעם מביאות אותנו לתוצאות הפוכות ממשאלתנו. כך קורה למשל ללא מעט משקיעים בשוק ההון, כותב טיילר טפר, יועץ כלכלי למגזין פורבס.

"אנחנו מוכרים מתי שאנו אמורים לקנות, קונים מתי שאנחנו אמורים למכור ומושפעים יתר על המידה מהרעש סביבנו"

ד"ר לכלכלה מת'יו פרטריג' טוען במגזין הפיננסים  ד"ר לכלכלה מ'תיו פרטריג' טוען במגזין הפיננסים , "שמה שמבדיל משקיעים לא טובים למשקיעים טובים, ובין משקיעים טובים למשקיעים מעולים – הוא היכולת להבין את תפקיד הפסיכולוגיה המשחקת בהשקעות". ההגיון הכלכלי – רגשי שפוכל בזירה הכה אינטנסיבית הזו תקף במקרים רבים גם לגבי צעדים כלכליים נפוצים אחרים, כאלה שכולנו עושים ביומיום. אילו תובנות אפשר לגזור מהטופ של המשחק הפיננסי למשק הבית שלנו ?

1. לקרוא תיגר על הסטטוס-קוו

אחת ההטיות המשפיעות ביותר בהתנהגות כלכלית היא "אפקט הסטטוס קוו" – לפיה נעדיף לשמר מצב קיים מאשר לשנותו מפני שהוא דורש אנרגיה או נתפס כסיכון. כמה מאיתנו נשארים שנים ארוכות באותו בנק או באותה חברת תקשורת, מבלי לבדוק בכלל אם התוכניות שלנו עדיין משתלמות ועדיפות על פני אחרות או על פני המתחרים? באופן דומה, רבים מאיתנו המושקעים בקרנות ובתוכניות השקעה ארוכות טווח שונות כגון קרנות פנסיה, לא טורחים לבדוק האם אלו עדיין אטרקטיביות לאורך זמן. כך גם לגבי מניות שאנו מחזיקים זמן רב. התוצאה היא פעמים רבות הפסד של רווחים פוטנציאליים..

באופן דומה פועלת גם "הטיית הזמינות". על פי מאמר בבלוג של חברת ניהול השקעות וייעוץ,  נטיה זו גורמת לתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות שלנו להיות מושפעים מאוד מהאירועים ומהמידע האקטואליים, הדרמטיים והרלוונטיים אלינו ביותר. עם זאת, ייתכן שההשפעה של אותם אירועים על המציאות האובייקטיבית אינה גדולה כמו שהיינו חושבים. לדוגמה, המשבר הכלכלי של 2008 עדיין מרתיע רבים מלהשקיע את כספם בשוק ההון, למרות שהתרחש לפני יותר מעשור. למעשה, גדול ככל שיהיה, אירוע כזה מתרחש בתדירות של פעם בדור (משבר בסדר גודל דומה התרחש לפני כן בתחילת המאה ה-20) והוא אינו רלוונטי לתנאי השוק כיום או בעתיד.

בכדי לנסות ולהתגבר על ההטיה, ד"ר פארטריג' ממליץ לערוך מדי פעם הערכת מצב תקופתית לגבי העסקאות והתוכניות הפעילות שלנו, ולשאול את עצמנו שאלות כמו האם הסיבה שנכנסנו לעסקה עדיין תקפה? האם תנאי השוק השתנו? האם המטרות שלנו אחרות היום? האם יש חלופות טובות יותר? ולפעול בהתאם לתשובות.

2. לשחרר את ההפסד

שחקנית משמעותית נוספת בשיקול דעתנו הפיננסי היא "שנאת הפסד" – לפיה אנו חווים את כאבו של הפסד בעוצמה גבוהה פי 2 ואף פי 2.5 מחוויית סיפוק כתוצאה מרווח באותו השווי. בנוסף, השלמה עם ההפסד נתפסת, לעיתים לא במודע, כהודאה בטעות. חרטה יוצרת אצלנו דיסוננס קוגניטיבי, ועל כן ניטה להימנע ממנה. כך למשל, ייתכן שבמשך שנים ניתקע עם ברירת המחדל של המסלול הסולידי בקרן השתלמות, מפני שאנו חוששים מהפסד בטווח הקצר. ואולם, סוכני ביטוח ויועצי השקעות מסבירים שאם הקרן מיועדת לטווח ארוך, ההפסדים בטווח הקצר הם לא בהכרח השיקול המוביל.

כך גם בשוק ההון. על פי טפר, במקרים רבים משקיעים נאחזים במניות מתוך פחד להכיר בהפסד, גם כאשר ניתוח רציונלי מראה שרצוי למכור אותן. לדעת כלכלנים התנהגותיים, הסיבה לכך עשויה להיות נעוצה בדרך שבה אנחנו תופסים את העבר, ובנכונות שלנו להיאחז בו או לשחרר אותו.

העיתונאית והמחברת אמילי לה בו לוקסי, טוענת במאמר במגזין דיסקאבר, כי אחת הסיבות לתופעות אלו עשויה להיות נעוצה "בהטיית העלות השקועה". זו נכנסת לפעולה כאשר אדם מתחיל לקחת בחשבון את כל המשאבים (זמן, כסף,מאמץ) שהשקיע בדבר מה בעבר ומהסס לשחרר אותו גם בהווה גם כאשר הוא כבר אינו משתלם. "זה יכול לקרות גם בתחומים אחרים בחיים" היא מדגימה, "למשל כאשר ממשיכים לתואר שני בתחום מסוים למרות שאנחנו כבר לא מתענינים בו כקריירה, רק משום שכבר השקענו משאבים בלימודים בעבר".

 

עבור חלקנו, מוסיפה לוקסי, שחרור העבר אפילו קשה יותר מלאחרים. במחקר שנערך בתחום קבלת החלטות היה על נבדקים להחליט האם להמשיך עם מיזם כושל או לספוג את ההפסדים שלהם ולהמשיך הלאה. המחקר מצא שנבדקים שאובחנו מראש כבעלי "מיינדסט מוכוון מצב" נטו להרהר יותר בהפסד ובאירועי העבר, לחוות אותם כמצב עכשווי ולהמשיך להשקיע בעסקה. לעומת זאת, לנבדקים בעלי "מיינדסט מכוון פעולה" היה קל יותר להתגבר על ההפסד והם נטו להתרכז בעתיד, ובהתאמה – בחרו לסיים את המיזם.  "מחשבה מוכוונת עתיד מסייעת לנו להתמקד בשיפור ההווה והעתיד בד בבד עם שחרור מה שהפסדנו בעבר", כותבת לוקסי.

עם זאת, גם אם אנו מתקשים בשחרור הפסד כלשהו, יש מקרים שבהם אפשר להמתיק את הגלולה עם קצת מאמץ ומעורבות. במקרים מסוימים, הפסד במקום אחד מזכה ברווח ממקום אחר. כשמדובר בהשקעות, למשל, קיימת האפשרות להחזר מס בגין הפסד בשוק ההון. התייעצות עם מומחה עשויה לגלות מקומות נוספים כאלה.

3. להסתמך על מידע מגורמים מוסמכים

באופן שעשוי להיראות תמוה, נראה שאנו נוטים לקבל החלטות בנוגע להשקעות על סמך מידע שאנו מקבלים משמועות או מכותרות החדשות, הרבה יותר ממה שאנחנו מסתמכים על מידע פיננסי מקצועי ורשמי כגון דו"חות החברות או ניתוחים מאנליסטית מקצועיים, למרות שאלו זמינים ונגישים לכולנו. על פי לוקסי, בסקר שנערך ב-2020, 72% מהמשקיעים האמריקאים דיווחו שהם מושפעים מאקטואליה וחדשות בקבלת החלטות פיננסיות, הרבה יותר מאשר הם מסתמכים על הודעות של הבנק המרכזי האמריקאי (66%) או על הצהרות החברות עצמן (61%). מעניינת במיוחד היא העובדה שהחדשות שהשפיעו יותר מכל היו בנושא מדיניות או בתחום הבריאות, יותר מאשר חדשות כלכליות. הדבר נכון גם לגבי שמועות או "טיפים פנימיים".

פארטיג' מחזק דברים אלו, ומספר שמחקרים הראו שבאופן אירוני לאורך ההיסטוריה השוק נטה להעריך יתר על המידה שמועות, בעוד שלא העריך מספיק מידע רשמי ומהימן. על פי המחקר, בין השנים 1988-2000 דווקא החברות שצמחו מתחת לרדאר התקשורת העניקו למשקיעיהן רווח יפה (שנתפס כהפתעה מפני שלא תפסו מקום בכותרות). לעומת זאת, דיווחים רשמיים מהחברות עצמן על רווחים שליליים לא קיבלו התייחסות בהתאם מהשוק, מה שבתורו בסופו של דבר משך אותן מטה.

פרטריג', אם כן, מציע לא להסתמך על מידע שאינו מהימן. בכל הנוגע לשמועות, כדאי לקחת בחשבון שאחרי הכול ניצול של מידע פנימי על ידי אנשים בעמדות מפתח בכדי להשקיע או לעודד אחרים להשקיע – הוא בלתי חוקי, ולכן מידע כזה, אם יגיע אלינו, לא בהכרח יהיה אמין. בנוסף, לא פעם מאחורי השמועות עומדת אג'נדה מכוונת של ניסיון לנפח את ערכן של מניות. העדפת מקורות פורמליים על פני בלתי פורמליים עשויה להיות עצה נבונה בתחום הפיננסי באופן כללי.

4. להיות נאמנים לעצמנו

כמה פעמים כמעט הפלגתם במחשבות על רווח גדול ומהיר בעקבות שיחה עם חבר על הדבר הבא שהולך לשבור את השוק? אולי זה נדל"ן באזור שחוזים לו גדולות ונצורות, אולי יבוא של מוצר כלשהו ואולי שיווק באינטרנט.  אם שמעתם את זה במקום נוסף, אולי אף התחלתם לחשוב על שבירת הקרן שצברתם במשך שנים, מכירת נכס או משהו דומה. כמו יצורים חברתיים רבים אחרים, גם בני אדם נוטים ללכת עם העדר. פעמים רבות אנו נוהגים באופן דומה לחברים או בני המשפחה שלנו, ומעתיקים את פעולותיהם, בכדי לא להרגיש  את הפחד בלהחמיץ משהו, בין אם מדובר ברכישות ובין אם בהשקעות.

על פי פארטריג', השקעות בשוק ההון מלמדות כי נהירה אחר טרנדים עלולה להיות כרוכה בסיכונים. ראשית, כאשר אנו מעתיקים פעולות של אחרים הדבר מרבית הפעמים יעשה באיחור, מה שעשוי לנו לפספס את המומנטום. שנית, התעניינות פתאומית של הקרובים לנו בתחום ההשקעות עשויה להעיד על אופטימיות לא רציונלית. זו, אם סוחפת את השוק, עלולה להוביל לבועה שסופה להתפוצץ (למשל כמו בועת הנדל"ן, ההייטק, או חברות נסחרות בבורסה שערכן נופח בשל התלהבות משקיעים).

התנהלות כלכלית נבונה יותר עשויה להיות כזו שאינה הולכת בעיוורון אחרי טרנדים ובאזז, אלא לוקחת בחשבון את הצרכים האישיים, הידע, התקציב, היכולות והמטרות שלנו

5. חוסר סבלנות ופזיזות

כבני אדם, קשה לנו מאוד לדחות סיפוקים. על כן, לא פעם אנו עשויים להתפתות לצעדים חפוזים מתוך רצון לממש רווח במהירות או להימנע מהפסד או סתם להשתמש במשאבים שתוכננו למשהו אחר. למשל לפתוח את הקרן ששמרנו לפנסיה כדי לשדרג רכב במצב מעולה, רק משנתון קצת ותיק. במקרים רבים זה עלול להיות הפסד של הרבה כסף פוטנציאלי.

בשוק ההון מכירים את התופעה בצורה רשמית כבר מ-1985. על פי לוקסי, תיארו אותה חוקרי המימון ההתנהגותי מאיר סטטמן והירש שפרין בפרסום בשם "הנטייה למכור מניות מנצחות מוקדם מדי ולהיאחז במניות מפסידות זמן רב מדי".

כשהוא לוקח הטיה זו בחשבון, גם פארטריג' מאמין בסגולותיה הפיננסיות של הסבלנות. הוא מציין את עבודתו של פרופסור לכלכלה רוברט שילר, שהדגים במחקר שזיכה אותו בפרס נובל כיצד לשווקים פיננסיים יש נטייה לתנודתיות רבה בטווח הקצר כתוצאה ממשברים או בועות, אך בטווח הארוך הם נוטים להשתקם במהירות יחסית גם מהמשבר העמוק ביותר (ראו סעיף 2). על כן, מסביר פארטריג', על אלו מאיתנו שמשקיעים סכומי כסף גדולים לאורך זמן לצפות להפסדים בטווח הקצר. אך עם משמעת עצמית וקור רוח, לדבריו  "כמעט מובטח שנגרוף רווח לאורך תקופת זמן ממושכת ומשמעותית"

מהמחקרים ומהמומחים הללו משתמע שכלכלה לכאורה הופכת את הרגשות והתחושות שלנו לנקודות התורפה. אבל זה לא המצב, שכן במקרים אחרים הפסיכולוגיה שלנו מובילה להחלטות מושכלות ומחושבות היטב. לא כל דבר נכון לגבי כל אחד, ובסופו של דבר אין תחליף לבעל מקצוע מהימן ואמין שיעזור לקבל החלטות כלכליות. אולי השיעור שהתובנות הללו מלמדות אותנו יותר מכל הוא שעלינו להסתכל על עצמנו כאינדיבידואלים, להתבונן על המשאבים שלנו ולבחון מה משפיע על ניהולם בעיניים פקוחות. כך נוכל לבצע בחירות מושכלות ומותאמות אישית לתנאים, לידע ולצרכים שלנו.

 

 

.גיא וולף.

CFP מתכנן פיננסי מוסמך

מתכנן פרישה ומנהל מקצועי, עמיתים ניהול הסדרים

סגירת תפריט