העברה בין דורית או בשמה הנרדף "הורשה", מתחברת לנו לסיום פרק החיים והצורך בכתיבת צוואה.

אך רגע לפני שאנחנו רצים לכתוב צוואה, מומלץ לעצור ולהבין שנדרש לבצע תכנון מקדים של הנתינה. בלא מעט משפחות מעבר לצד המשפטי, הנתינה כרוכה גם בהיבטים משפחתיים, מיסויים ואישיים וזאת מעבר לתרבות והמורכבות המשפחתית הקיימת לכל משפחה.

אז נכון שלא כל משפחה נדרשת לתכנון מורכב ולעיתים במצב של מיעוט נכסים ומורכבות משפחתית זניחה, ניתן לתת דגש על הצד המשפטי בלבד, אך כשמדובר על משפחות בהן מורכבויות אישיות ותרבותיות וריבוי נכסים, כך עולה הצורך בתהליך מעמיק של תכנון בו לעיתים נדרש אפילו לשלב פסיכולוג המתמחה בהעברה בין דורית מורכבת.

הורים מתייחסים בדרך כלל לשלב ההורשה כברור מאליו מבחינתם ומשוכנעים שילדיהם מסכימים איתם וחושבים בדיוק כמוהם:

  1. מטרת ההורים – לחלק שווה בין הילדים. מדובר בסיטואציה שיכולה להתקיים אם אכן להורים אלה יש רק כסף מזומן שיחולק באופן שווה. בפועל לא קיים שוויון אמיתי מסוג זה. לכל ילד צרכים שונים. ולכן המטרה של ההורים צריכה להיות חלוקה הוגנת ולא בהכרח שיוויונית.

 

  1. הורים רוצים שהנתינה שלהם "תעשה טוב" כך שתאפשר התפתחות  של כל אחד מהילדים ותתרום ליחסים טובים והרמוניים ביניהם. אך לא בהכרח שהשפע יגרום לכך, נהפוך הוא לעיתים הוא הורס.

המקרים המורכבים הם כאשר יש עסק משפחתי בו עובדים ו/או מעורבים רק חלק מהילדים במקרים אלה כדאי להבחין יש להבחין בין סוגי מעורבות שונים:

 

  • כל בני דור ההמשך הם ילדים של ההורים וזכאים ליהנות מהנכס הכספי שההורים יצרו.
  • חלק מהילדים עובדים בחברה ובגינה הם זכאים להכנסה שוטפת.
  • הבעלים של החברה (בהווה? בעתיד?) זכאים לדיבידנד.
  • האם אחד הילדים יצר ערך בעסק, יש לקחת בחשבון את העובדה הזו בעת החלוקה של הנכסים בין הילדים, הנעשית מתוקף העובדה שהם ילדי המייסדים. (האם לחלק שווה בין כולם או הוגן ואז מייצר הערך יקבל חלק שונה).

 

 

דילמות ושאלות היוצרות מורכבות בתכנון ההורשה?

  • מתי לתת? בחיים לאחר 120 או שילוב.
  • מה עדיף חלוקה הוגנת או חלוקה שווה?
  • ילדים העובדים בעסק המשפחתי – האם נדרש להעניק להם פיצוי מעבר להכנסה השוטפת שמקבלים?
  • מי מהילדים מעוניין להמשיך את העסק המשפחתי אם בכלל? במידה ולא כולם כיצד תבוצע החלוקה ביניהם – שותפות / פרוק וכד'?
  • כיצד לא יוצרים מחשבה על העדפת אחד הילדים ע פני האחר – ילדים מתייחסים לנתינה של נכסים וכסף, כמו אל "אהבה מתורגמת לשקלים".  אי שוויון מתפרש כהעדפה באהבה, ויוצר סכסוך.
  • האם ההורשה מייצרת ארוע מס?
  • האם יש להתיחס לבני/בנות הזוג של הילדים? ואולי אפילו לנכדים.

כל הנ"ל הופך למסובך ומורכב משמעותית כאשר מדובר בזוגיות שניה ושלישית והילדים שייכים למערכות יחסים שונות.

ולסיכום: כתיבת הצוואה משמעותה הינה הוצאה לפועל של התכנון המקדים למטרות שהוגדרו ע"י המשפחה

 

גיא וולף.

CFP מתכנן פיננסי מוסמך

מתכנן פרישה ומנהל מקצועי, עמיתים ניהול הסדרים

סגירת תפריט